ניכור הורי

מהו ניכור הורי?

ניכור הורי או סרבנות קשר היא תופעה בה ילד מסרב לקיים עם ההורה קשר שוטף עד כדי סירוב מלא ומפתח כעס ושנאה לאחד ההורים, כאשר אין צידוק אובייקטיבי לכך, וכאשר ההתנגדות הנה תולדה של הסתה או עידוד של ההורה המנכר /המועדף על הילד להתנכר להורה האחר ופעמים רבות אף מאשים רק את אותו ההורה בפירוד ובפירוק התא המשפחתי.

מדוע זה קורה?

הניכור הוא על פי רוב תוצר של הדינמיקה המשפחתית והסביבתית אגב הגירושין, כאשר ההורים אינם עושים הפרדה בין המשבר הזוגי האישי, לבין קיום קשר מיטיב של כל אחד מהם עם הילדים, נוצר ולעיתים גם במכוון הסתה של הילדים נגד ההורה השני במטרה לפגוע בקשר ביניהם ואף לנתקו.

התופעה מתקיימת בד"כ על רקע של גירושין בין בני זוג ומאבקי משמורת על גבם של הילדים.

השלכות אפשריות של ניכור הורי:

לניכור ההורי השלכות רבות על מצבו הרגשי והנפשי של הילד ועלול לגרום לילד נזקים רגשיים והתפתחותיים, אמנם הילד מסרב לקשר עם הורהו אבל הילד חי את הקונפליקט בין רצונו לקשר חם ואוהב מהורהו לבין ההחלטה להתרחק ממנו.

הניכור ההורי אינו מאפשר התייצבות מחדש של המערכת המשפחתית לאחר הפרידה ומשאיר את הילד בחוסר יציבות ועימות תמידי. 

מחקרים הראו כי ילדים שחוו ניכור הורי היו בסכנה לפגיעות נפשיות-רגשיות כגון: דיכאון, חרדת נטישה, הערכה עצמית נמוכה, תחושה שאינם ראויים לאהבה, קושי בהתקשרות, תקשורת חרדה, בעיות שליטה בדחפים ועוד.

ניכור הורי - עורכת דין לענייני משפחה אלה נפתלי מזרחי

סימנים בולטים להסתה וניכור הורי:

הורה מדבר באופן שלילי על ההורה השני, לספר לילד ההורה שהני מסוכן

הגבלת מידת הקשר של ההורה המנוכר עם הילד חסימת שיחות טלפון, אי נטילת הילד לפגוש את ההורה השני במועד.

הפעלת לחץ נפשי: הורה מנכר מראה נסיגה של אהבה או הבעת כעס כלפי הילד כאשר הוא בקשר עם ההורה השני.

לערב את הילד בהליכים המשפטים הקשורים לגירושין.

הילד מדקלם משפטים שהוא לא צריך לדעת ואינם תואמים את גילו

איך מוכיחים ניכור הורי?

נטל ההוכחה בדבר קיום ניכור הורי מוטל על ההורה שטוען טענה זו. בפסיקה נקבע שיש להוכיח את טענת הניכור ההורי באמצעות ראיות אובייקטיביות, להבדיל מתחושות סובייקטיביות של ההורה שטוען לקיומו של ניכור הורי כלפיו.

חשוב לציין כי כדי להכריע בעניין טענת ניכור הורי, בית המשפט נוהג למנות אפוטרופוס לדין על מנת שאותו אפוטרופוס ייצג את הילד באופן אובייקטיבי ויגן על טובתו, ובמנותק מעמדות ההורים. בנוסף, נהוג להזמין חוות דעת מטעם עובדת סוציאלית אשר תבחן את נסיבות המקרה, תשוחח עם ההורים והילדים ולבסוף תעביר מסקנותיה לבית המשפט- האם אכן קיים בו ניכור הורי או לאו

הטיפול המשפטי:

לרוב התוצאה המועדפת היא בפן הטיפולי, טיפול משפחתי בלווי גורמי מקצוע על מנת לאיין את ההסתה והניכור ואת עצימות הסכסוך שבין ההורים אך ישנם מקרים שאין מנוס מהטלת סנקציות קשות ולרוב גם כספיות כדוגמת:

  1. סנקציה כספית בגין כל הפרת זמני שהות אשר יחול את ההורה המנכר ואף הפחתת / ביטול מזונות והכל כדי לאכוף את זמני השהות עם הילד
  2. חיוב השתתפות בהליך טיפולי והדרכה הורית – בית המשפט יכול לקבוע ולכפות על הצדדים השתתפות בטיפול כדי לפתור את בעיית הניכור ההורי.
  3. שינוי משמורת – במקרים מסוימים יקבע שיש מקום להעביר את המשמורת מההורה האחראי לניכור להורה השני, או להחליט על משמורת משותפת.
  4. הכרזה על "קטין נזקק" – במקרים חמורים וקיצוניים יכול ויוכרז הקטין כנזקק וייבחנו דרכי טיפול לרבות להוציאו מבית שני ההורים למרכז טיפולי בהתאם להוראות חוק הנוער (טיפול והשגחה).

שימו לב ההליך המשפטי הטיפול בתסמונת הניכור ההורי אינו מיידי כאמור בית המשפט נזקק לחוות דעת מקצועיות, ולכן חשוב לפעול בהקדם האפשרי כדי למנוע מצב בלתי הפיך.

ליצירת קשר וייעוץ אישי:

פוסטים אחרונים

לתיאום פגישה צרו קשר עכשיו:

דילוג לתוכן