צו עיכוב יציאה מן הארץ לקטינים

לפני שאתם מתכננים חופשה תבדקו אם קיים צו עיכוב יציאה מן הארץ לקטינים!

בכל עת ניתן להוציא צו עיכוב יציאה לקטין מן הארץ, הצו ניתן באופן דיי אוטומטי עד שהקטין בן 18, כן גם אן עכשיו הוא רק בן שנה.

את עיכוב היציאה ניתן להוציא במסגרת בקשה לעיכוב יציאה שיש להגיש או לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני.  לבקשה יש לצרף תצהיר המאמת את העובדות הכלולות בבקשה.

בבסיס הבקשה עומד החשש שההורה השני יברח עם הקטין לחו״ל ולא ישוב לארץ ובכך יפגע הקשר של ההורה עם הקטין.

החלטת בית המשפט או בית הדין נשלחת למשטרת הגבולות כך שיכול ותגיעו לשדה התעופה ותגלו שהילד לא יכול לעבור את גבול המדינה.

האם ניתן לבטל את צו עיכוב היציאה בשדה התעופה?

לא, רק הערכאה השיפוטית שהוציאה את הצו מוסמכת לבטלו.

איך אפשר לבטל את צו עיכוב היציאה?

הדרך הראשונה: בקשה מוסכמת של שני ההורים לבטל את צו עיכוב היציאה לחלוטין או לתקופה מסוימת.

הדרך שניה: בקשה לביטול עיכוב יציאה המוגשת ע"י אחד ההורים ללא הסכמה.

ככל ואין הסכמה, הערכאה השיפוטית תדון בבקשה ותיבדק רמת הסיכון לאי השבת הקטין לארץ בתי המשפט נוהגים להורות להורה שמבקש לצאת מן הארץ עם הקטין , להפקיד ערבויות וערבים כדי להבטיח את שובו של הקטין לארץ, כאשר גובה הערבויות משתנה ותלוי נסיבות ולרמת החשש והסיכון לחטיפת הקטין ובהתאם למצבו הכלכלי של ההורה המבקש לצאת עם הקטין מן הארץ.

רק לאחר הפקדת הערבויות במלואן, יבוטל הצו זמנית ולאחר שבו של הקטין ישוב הצו לעמוד על כנו.

השיקולים העומדים בפני בית המשפט בבקשה לביטול עיכוב יציאה מן הארץ:

פסק דינו המאלף של כבוד השופט אסף זגורי (תמ"ש 13612-06-14 ר.נ. נ' ט.ע.),  מלמד על השיקולים והפרמטרים לביטול עיכוב היציאה, שם האם נהגה בכל שנה לצאת לחופשה קצובה אצל משפחתה המתגוררת מחוץ לישראל:

  1. גיל הקטינים: כאשר מדובר בילדים מתבגרים החוויה של יציאה מן הארץ, טיסה וטיול הופכים למשמעותיים הרבה יותר.
  2. זכות ההורה הנותר בארץ המעוניין לשמור על קשר עם הקטין: יציאה של הילדים מן הארץ לתקופה של עד שבועיים-שלושה, גם אם היא פוגעת בזמני שהות של הילדים עם ההורה שנותר בישראל, ההתייחסות השיפוטית לפגיעה זו לא תהיה נוקשה.
  3. זכות ההורה המשמורן: ההורה המשמורן עשוי לוותר על חופשה או טיול בחו"ל, אם לא תותר יציאת הילדים יחד עמו הרי שהותרת צו עיכוב היציאה מן הארץ כנגד הילדים הופך להיות גם מגבלה ופגיעה בזכות התנועה והיציאה שלו מהארץ.
  4. טיב הקשר בין ההורה הנותר בארץ לבין הקטין: ככל שההורה שנותר בישראל נוהג להתמיד בהסדרי הקשר וזמני השהייה עם הקטין, כך יש צורך משמעותי יותר להבטיח שהקטינים לא יורחקו או ייחטפו מהארץ לתקופה ארוכה ובכך יסוכל הקשר של ההורה שנותר בארץ עם ילדיו.
  5. האם קיימת אינדיקציה לניסיון הגירה של ההורה לחו"ל: מקום שקיים חשש בלב בית המשפט מפני ניסיון ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ כנגד הקטינים לצרכי הכשרת הגירתם למדינה אחרת, משקל וגובה הערבויות יעלו בהתאמה.
  6. היסטוריית יציאתם מהארץ של הקטינים והחזרתם: ככל שהיו מקרים שבהם בוטלו בעבר צווי עיכוב יציאה מן הארץ כנגד הילדים וההורה שיצא עמם מהארץ הוכיח כי החזירם במועד ושימר קשר בינם לבין ההורה בישראל כאשר הם היו בחו"ל, הדבר מלמד על נכונותו לקיים הצו השיפוטי ולעמוד בהתחייבויותיו ולהימנע מהרחיק הילדים מההורה שבישראל.
  7. האם מדובר בביטול זמני של עיכוב היציאה מן הארץ או על ביטול קבוע: ביטול זמני מאפשר התבוננות אד הוק על הבקשה לצאת את הארץ לחו"ל. ביטול קבוע אינו מאפשר בחינה בכל עת מחדש אלא מבצר את זכות התנועה והיציאה מן הארץ של הקטין.
  8. השלב הדיוני בו נתבקש צו עיכוב היציאה מן הארץ: על המבקש לעכב את יציאת הקטין מן הארץ להגיש תובענה לסעד מהותי ועיקרי. סעד זמני של עיכוב יציאה מן הארץ יכול להינתן במסגרת תביעה למשמורת.
  9. האם המדינה אליה יוצאים חתומה על אמנת האג.
  10. האם המדינה אליה יוצאים היא מדינה מסוכנת: קיימת לכל הורה זכות למנוע נסיעת ילדו הקטין למקום שבו צפויה לו סכנה.
  11. שיקולי תום לב: יש לבחון התנגדות הורה ליציאת ילדו מהארץ במשקפי תום הלב, ועל בית המשפט לבחון את מהות התנגדות הורה ליציאת ילדו מהארץ, במיוחד כאשר מדובר בהורה שאינו מקיים קשר רציף וסדיר עם ילדו.
  12. שיקולים של מידתיות בקביעת הערבויות: משקל וגובה הערבויות יעלו בהתאמה לצורך הרתעתי ו/או צורך נזיקי/כספי.

איך בודקים אם יש נגד הקטין צו עיכוב יציאה מהארץ?

ניתן לפנות למוקד משטרת הגבולות בטלפון: *3450
או בדיקה באופן מקוון באתר באמצעות מערכת הזדהות ממשלתית http://: https://www.gov.il/he/service/departure_prohibition_order_info_2

ליצירת קשר וייעוץ אישי:

פוסטים אחרונים

לתיאום פגישה צרו קשר עכשיו:

דילוג לתוכן